מסכה היא מלשון להוריד מסך , להסתתר או להסתיר משהו שאנחנו חוששים שיראו.
בפורים ברגע שאנחנו שמים מסכה זה מאפשר לנו להביא את עצמנו באופן שונה ולפעמים רק תחת המסכה אנחנו יכולים להביא את עצמנו ללא עכבות ולהעיז את מה שלא היינו מעיזים לעשות ללא המסכה ( דוגמה מצויינת לזה היא תוכנית הטלוויזיה ״ הזמר במסכה״ )
כילדים בדרך כלל סביב גיל 4-5 מתחילה אצלנו ההבנה החברתית והרציה החברתית.
אנחנו מבינים שמצפים מאיתנו למשהו ולעיתים קרובות זה גם מתורגם לשכר ועונש על ההתנהגות הרצויה.
זה השלב בו אנחנו מתחילים לשים מסכות , כשיש פער בין מה שאנחנו חשים בפנים לבין מה שאנחנו לא בוטחים להראות בחוץ.
עם השנים המסכות הללו מרחיקות אותנו מהתנהגות אוטנטית שעומדת בבסיס של שמחה .
הפער בין התחושות הפנימיות לבין מה שנידרש מימני להראות בחוץ הולך וגדל , תחושת הריצוי הולכת וגדלה ואיתה גם ההתרחקות מעצמנו .
היכולת שלי להוריד מסכות היא הזמנה לאוטנטיות ולמוכנות להעמיד את עצמי כפי שאני מול הסביבה , ולנהל שיח כנה על הצרכים והרגשות שלי .
אני מזמינה אותך להסתכל באיזה מקומות ומול מי את/ה שמים מסכות , מה הסיפור שהן מספרות ומה הפחד הגדול שלך אם יגלו מי את/ה ללא המסכה .
היכולת להכניס רווחה לחיינו קשורה מאוד ליכולת שלנו להתנהל ללא הסתרה מיותרת ובאופן אוטנטי שלי מול עצמי ומול הסביבה שלי .
או כפי שהגדיר זאת מהאטמה גנדי
״ אושר הוא כאשר מה שאתה חושב, מה שאתה אומר ומה שאתה עושה נימצאים בהרמוניה ״.
חג פורים שמח.
